פריד ואח' נ' בנק טפחות בע"מ

החלטה

1.המבקשים הגישו ביום 13/2/14 בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום (כב' השופט סובל) מיום 5/12/13 בעש"א 2595-11-13.

כב' השופט סובל דחה בפסק הדין (שכותרתו: "החלטה") ערעור על החלטת רשמת ההוצל"פ מירב כפיר מיום 17/10/13 בתיק הוצל"פ 01-91811-06-1 ולפיה נדחתה בקשת המערער לבטל אישור מכר של נכס מקרקעין ולעכב הליכי פינוי ולאפשר מכר עצמי.

2.המבקשים טענו, כי הנזק שיגרם להם כתוצאה מאי הארכת המועד, בנסיבות הקיימות, יעלה לאין שיעור על הנזק שייגרם למשיב, לו תינתן הארכת מועד.

לטענתם, רק כאשר הם קיבלו חוות דעת שמאית (על פי נתונים חיצוניים ובדיקת הדירה מבחוץ) התברר להם, כי המכר בלשכת ההוצל"פ אושר בסכום נמוך ביותר משווי המכר.

על כן הגישו את בקשתם באיחור.

נטען, כי המשיב לא הסתמך על האיחור וכי כונסת הנכסים לא נקטה בינתיים בפעולה כלשהי על מנת לקדם את מכירת הדירה ואין מדובר ב"מעשה עשוי".

3.המשיבים בתגובתם מבקשים לדחות את הבקשה אשר הוגשה בשיהוי.

העסקה אשר אושרה בלשכת ההוצל"פ דווחה לשלטונות המס. המחיר עלה על מחיר השמאות שהזמינה כונסת הנכסים. הרוכשים שילמו כבר 10% משווי המכר. הרוכשים פנו לבנקים למשכנתאות לצורך קבלת משכנתאות, והנזק שייגרם למשיב מהתמשכות ההליך יהיה ממשי, שכן המבקשים מטעמם אינם מציגים כלל קונה פוטנציאלי המעוניין ברכישת הדירה.

הודגש, כי המבקשים כבר מעלים את אותן טענות ממוחזרות בפני ערכאה שלישית, וכי אין מקום לשנות את פסק דינו המנומק של ביהמ"ש ב"גלגול שלישי".

4.בתשובה לתגובה טענו המבקשים, כי אי התייחסות המשיבים בתגובתם לסיבות בגינן לא הוגשה הבקשה במועד מצביעה על ניצול לרעה של ההליכים בחוסר תום לב.

5לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להידחות.

א)העובדה שהמבקשים ביקשו להציג חוו"ד שמאי מטעמם רק במועד שבה מצאו לנכון להגיש חוו"ד שכזו, אין בה משום "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד בנסיבות הקיימות.

הרי המבקשים מציינים, כי חווה"ד שקיבלו משמאי מטעמם ניתנה מבלי שהשמאי נכנס לדירה. חוו"ד שכזו ניתן היה לקבל עוד קודם לכן ולא בשיהוי כה רב.

מה עוד, שכעולה מתגובת המשיבים (סעיף 7.2) חווה"ד יכלה להיות מצורפת עוד בערכאות הקודמות על פי תאריך עריכתה! (בתשובה לתגובה מאשרים המבקשים כי ביקור השמאי מטעמם היה ביום 19/12/13 – סעיף 20).

המכר אושר בלשכת ההוצל"פ עוד בחודש יולי 2013. פסק דינו של כב' השופט סובל ניתן ביום 5/12/13 (והתקבל אצל המבקשים ביום 19/12/13) ורק ביום 13/2/14 הוגשה הבקשה למתן ארכה להגשת בר"ע, שעה שהרוכשים כבר יודעים חודשים רבים קודם לכן, כי המכר אושר.

הטענה ולפיה בשל מצבם הכלכלי לא יכלו לשלם לשמאי את שכרו סמוך למועד ביקורו בנכס בחודש דצמבר 2013, אין בה, עם כל הכבוד, "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת בר"ע.

אין בענייננו נסיבות שלא היו בשליטתם של המבקשים ונסיבות המצדיקות ביטול מכר שכבר אושר לפני חודשים רבים.

ב)יצוין, כי עסקינן ב"גלגול שלישי" של ההליך, וגם לו היתה מוגשת הבקשה במועד, סיכוייה להתקבל היו קלושים ביותר. במקרה שכזה בימ"ש נותן רשות לערער רק במקרים חריגים, במקום שבו מתעוררת שאלה עקרונית במשפט, שאלה בעלת חשיבות ציבורית או משפטית החורגת מהסכסוך הקונקרטי שבין הצדדים. (וראה לעניין זה ר"ע 103/82 חניוני חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ פ"ד לו (3) 123.)

ג)במקרה דנן, אין מדובר במקרה שכזה. מדובר בסכסוך שאינו מעלה כל שאלה עקרונית החורגת מהסכסוך הקונקרטי שבין הצדדים.